בראשית ברא את הנבואה

כאן נזכרתי בתקופת לימודי בבצלאל, באחד הפרוייקטים עיצבתי פוסטר שבו צילמתי סקסופון שלתוכו תחבתי בלחץ כדור בד.
פוסטר זה ביטא במדויק את מה שהרגשתי מאז גיל 12 – חסימה בגרון.
בדיעבד התברר לי שבגיל זה אימי התייתמה מאביה
וכנראה שאני קיבלתי מימנה את האנרגיה של האבל והיתמות.
בזכות ההארה שחוויתי, התנקתי גם מחסימה זו.

במקביל נפתחתי לתובנות בשלושה תחומים עיקריים: הראשון – תובנות לגבי עצמי, כאילו שאני מתבונן על עצמי מהצד ויכול לאפיין ולהגדיר תכונות שלא יכולתי לראות קודם (מודעות עצמית). התחום השני – נפתחתי לידע רב והבנה עמוקה של העולם הרגשי, עם התחושה שידע זה היה קיים בתוכי מאז ומתמיד, אך היה רדום ולפתע התעורר, והתחום השלישי – התנ״ך, בו בעיקר עוסק ספר זה.

כאן התחיל תהליך שבו עלו בתוכי שאלות כמו: מתי נכתב התנ״ך? או מהי משמעות השמות בתנ״ך? והתשובות נוחתות בתוכי ללא הכנה מוקדמת, לעיתים מיד ולעיתים כעבור ימים ואף שבועות. הרגשתי שאני מתקדם בערפל שמתפוגג לאיטו ומאפשר לי לגלות עוד ידע ועוד תובנות שעלו בתוכי ללא סדר. רובן היו פשוטות והגיוניות ובעיקר, שונות מכל הידוע והמקובל לגבי התנ״ך.

מספר ימים לאחר אותה הארה, הופיעה תובנה שמתייחסת לעץ הדעת ומיד העלתה בי חיוך, למה חיוך? – כי תובנה זו כבר ״ביקרה אצלי״ 27 שנה קודם לכן, כשהייתי בן 24. גם אז אהבתי את הרעיון שבתובנה, עכשיו התברר לי שזה היה רק הפרומו, מהר מאוד הבנתי שאני חייב לכתוב ספר.

האמת שלא ידעתי מאיפה להתחיל, כי התובנות הציפו אותי והיו שזורות זו בזו. רק אחרי שנתיים הצלחתי לעשות סדר ב״פלונטר הידע״ שהציף אותי והתחלתי לכתוב. בתחילה כתבתי לעצמי בתוכנת המייל, כדי שלא ארגיש מחויב. בהמשך יצרתי קובץ שהתחיל להראות יותר כמו ספר.

בשנתיים הראשונות שאחרי אותה הארה, כלל לא קראתי בתנ״ך. בפעם הראשונה שפתחתי אותו זה היה בסיפור נח והמבול. קראתי את המילים הראשונות בפרק ו׳ בבראשית:  ״ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה.״  ונשימתי נעתקה, פתאום הבנתי את הכתוב, המילים דיברו אלי. הבנתי שמדובר בנבואה על ימינו. מספר האנשים על פני כדור הארץ מגיע כבר לשמונה מיליארד והוא הגדול ביותר שהיה אי פעם (וגם ממשיך לגדול בקצב מתגבר). לעומת זאת, בזמן שסיפור זה נכתב, לפני אלפי שנים, היו מעט מאוד אנשים בעולם. כך שלא מדובר על אירוע שקרה בעולם הקדום, אלא על אירוע שיקרה בעתיד, ולכן זו נבואה. בהמשך נפתחתי לידע נוסף הקושר בין סיפור המבול לתקופתנו וגם הוא מופיע בספר.

כאן אציין שאינני אדם דתי ומעולם לא התעניינתי בתנ״ך מעבר ללימודים בבית הספר. נולדתי וגדלתי בירושלים ואני ישראלי חילוני עם מסלול חיים די שגרתי: בי״ס יסודי, תיכון, גרעין נח״ל, צבא, לימודי עיצוב גרפי בבצלאל, חתונה, שלושה ילדים, עבודה במספר משרדי פרסום, עד שהפכתי לעצמאי וזאת עד היום.

סיפור מענין קרה לי כשכתבתי על הפירמידות. בתחילה כתבתי את מה שידעתי ממה שלמדתי וכך המשכתי וכתבתי מספר פרקים נוספים. אז עלה בתוכי קול פנימי שהחזיר אותי לפרק על הפירמידות והורה לי לשנות הכל ולכתוב מחדש בתפישה שונה לחלוטין שהפתיעה גם אותי. תפישה זו היא אמנם מהפכנית, אך לגמרי הגיונית והיא מסבירה כיצד נוצרו כל המונומנטים שאנחנו מכירים מהעולם הקדום, כולל הפירמידות, ציורי הנאסקה, הסטונהאנג׳ וגם כיצד נכתב התנ״ך.

חלק מהתובנות התקשיתי להסביר במילים, אפילו לעצמי, וכך כשניסיתי להסביר לחבר במה עוסק הספר והיו לי רק כמה דקות, הבאתי כדוגמה את הקשר שבין סיפור הבריאה ליצירת השבוע ולספירת הזמן העברית. הוא התרשם ואמר ״מענין מאוד״, מכאן הבנתי שזו גם הדרך לכתוב את התובנה בספר. היו גם תובנות שעלו מתוך שיחות עם אנשים מבלי שידעו שהם עוזרים לי כרגע בכתיבת הספר.

כמו כן, מרגע שקיבלתי את התובנות, התחלתי לראות אותן מופיעות בחיי היומיום שלי והן עלו והופיעו כמעט בכל שיחה ונושא. וכשמישהו סיפר שהילדים שלו אינם דומים זה לזה, מיד עלתה בי התובנה על בני נח – שם, חם ויפת, מה גם שתופעה זו קיימת אצל בנותי ומאותה סיבה. או שהתפרסמה ידיעה על מותו של מישהו מפורסם, מיד עלתה בי התובנה על ׳מתושלח׳. שיחה אחרת שעסקה בענייני תזונה ובריאות, הראתה לי עד כמה מדוייקת התובנה על עץ הדעת, וכך לגבי כמעט כל נושא.